בנק לאומי לישראל בע"מ נ' כהן ואח'

החלטה

1)כנגד הנתבעת ובעלה מר יהודה כהן הוגשה על ידי התובע תביעה כספית בהליך של סדר דין מקוצר וזאת בגין יתרת חוב שנותרה בחשבונם. יתרת החוב בחשבון נוצרה עקב אי עמידה בתנאי הלוואה בסך של 90,000 ₪ שנלקחה ביום 4.12.07 וכן יתרת חוב בחשבון העו"ש.

2)ביום 64.10 עתר התובע לקבלת פסק דין כנגד הנתבעת ובעלה. לבקשה צורפו אישורי מסירה לכל אחד מהנתבעים.

3)ביום 30.5.10 עתרה הנתבעת בעצמה לביטול פסק הדין ובקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות להגן.

4)למען הסדר הטוב יוער כי מעיון בתיק עולה כי ביום 27.4.10 דהיינו לאחר מתן פסק הדין הגישה הנתבעת בקשה למחיקת כותרת. בקשה זו נדחתה בו ביום ובהמשך הורה בית המשפט כי על הנתבעת להגיש בקשה לרשות להגן בתוך 20 יום מיום קבלת ההחלטה.

5)ביום 30.5.2010 בוטלה ההחלטה מיום 24/4/10 ועל התובע היה להגיב לבקשה לביטול פסק הדין.

6)ביום 231.11 עתרה הנתבעת הפעם באמצעות ב"כ לתקן את הבקשה לביטול פסק הדין שהוגשה עוד ביום 30.5.10. בתצהירה טוענת הנתבעת כי לאחר שקיבלה ייעוץ משפטי הובהר לה כי עליה להגיש בקשה מתוקנת לביטול פסק הדין.

7)על נתבע המבקש להגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגדו במעמד צד אחד עליו לעשות כן בתוך 30 יום מיום שפסק הדין הומצא לו. ככל שנתבע איחר את המועד עליו לעתור לבית המשפט המוסמך ולהצטייד בארכה מתאימה.

הנתבעת במסרגת בקשה זו אינה מתייחסת כלל ועיקר לענין האיחור. היעתרות לבקשה הינה בשיקול דעת בית המשפט על פי הכללים שנקבעו בהלכה הפסוקה.

אף לגוף הגנתה של הנתבעת לא שוכנעתי כי בידה גרסת ההגנה ראויה, המדובר ביתרת חוב בחשבון שהיה משותף לה ולבעלה ולא הונחה כל תשתית עובדתית הסותרת עובדה זו. התנהלות הנתבעת כאשר היא מגישה בקשות תוך התעלמות ממועדים הקבועים בחוק אינם מזכים אותה בביטול פסק הדין.

בהעדר נימוק המהווה טעם מיוחד להגשת בקשה מתוקנת לביטול פסק הדין די בכך כדי לדחות את הבקשה.

8)לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין.

ניתנה היום, י"ד אב תשע"ב, 02 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: